HOT(i)
1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 בן אדם הנבא אל נביאי ישׂראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שׁמעו דבר יהוה׃ 3 כה אמר אדני יהוה הוי על הנביאים הנבלים אשׁר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו׃ 4 כשׁעלים בחרבות נביאיך ישׂראל היו׃ 5 לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישׂראל לעמד במלחמה ביום יהוה׃ 6 חזו שׁוא וקסם כזב האמרים נאם יהוה ויהוה לא שׁלחם ויחלו לקים דבר׃ 7 הלוא מחזה שׁוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי׃ 8 לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שׁוא וחזיתם כזב לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה׃ 9 והיתה ידי אל הנביאים החזים שׁוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישׂראל לא יכתבו ואל אדמת ישׂראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה׃ 10 יען וביען הטעו את עמי לאמר שׁלום ואין שׁלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל׃ 11 אמר אל טחי תפל ויפל היה גשׁם שׁוטף ואתנה אבני אלגבישׁ תפלנה ורוח סערות תבקע׃ 12 והנה נפל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשׁר טחתם׃ 13 לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשׁם שׁטף באפי יהיה ואבני אלגבישׁ בחמה לכלה׃ 14 והרסתי את הקיר אשׁר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה וידעתם כי אני יהוה׃ 15 וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו׃ 16 נביאי ישׂראל הנבאים אל ירושׁלם והחזים לה חזון שׁלם ואין שׁלם נאם אדני יהוה׃ 17 ואתה בן אדם שׂים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן׃ 18 ואמרת כה אמר אדני יהוה הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשׂות המספחות על ראשׁ כל קומה לצודד נפשׁות הנפשׁות תצודדנה לעמי ונפשׁות לכנה תחיינה׃ 19 ותחללנה אתי אל עמי בשׁעלי שׂערים ובפתותי לחם להמית נפשׁות אשׁר לא תמותנה ולחיות נפשׁות אשׁר לא תחיינה בכזבכם לעמי שׁמעי כזב׃ 20 לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל כסתותיכנה אשׁר אתנה מצדדות שׁם את הנפשׁות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושׁלחתי את הנפשׁות אשׁר אתם מצדדות את נפשׁים לפרחת׃ 21 וקרעתי את מספחתיכם והצלתי את עמי מידכן ולא יהיו עוד בידכן למצודה וידעתן כי אני יהוה׃ 22 יען הכאות לב צדיק שׁקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשׁע לבלתי שׁוב מדרכו הרע להחיתו׃ 23 לכן שׁוא לא תחזינה וקסם לא תקסמנה עוד והצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני יהוה׃