Ezekiel 7

HOT^{(i) 1} ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ ² ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישׂראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ׃ ³ עתה הקץ עליך ושׁלחתי אפי בך ושׁפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך׃ ⁴ ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃ ⁵ כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃ ⁶ קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃ ⁷ באה הצפירה אליך יושׁב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃ ⁸ עתה מקרוב אשׁפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושׁפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃ ⁹ ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃ ¹⁰ הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון׃ ¹¹ החמס קם למטה רשׁע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה׃ ¹² בא העת הגיע היום הקונה אל ישׂמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה׃ ¹³ כי המוכר אל הממכר לא ישׁוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישׁוב ואישׁ בעונו חיתו לא יתחזקו׃ ¹⁴ תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃ ¹⁵ החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשׁר בשׂדה בחרב ימות ואשׁר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃ ¹⁶ ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות אישׁ בעונו׃ ¹⁷ כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃ ¹⁸ וחגרו שׂקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושׁה ובכל ראשׁיהם קרחה׃ ¹⁹ כספם בחוצות ישׁליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשׁם לא ישׂבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשׁול עונם היה׃ ²⁰ וצבי עדיו לגאון שׂמהו וצלמי תועבתם שׁקוציהם עשׂו בו על כן נתתיו להם לנדה׃ ²¹ ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשׁעי הארץ לשׁלל וחללה׃ ²² והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה׃ ²³ עשׂה הרתוק כי הארץ מלאה משׁפט דמים והעיר מלאה חמס׃ ²⁴ והבאתי רעי גוים וירשׁו את בתיהם והשׁבתי גאון עזים ונחלו מקדשׁיהם׃ ²⁵ קפדה בא ובקשׁו שׁלום ואין׃ ²⁶ הוה על הוה תבוא ושׁמעה אל שׁמועה תהיה ובקשׁו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃ ²⁷ המלך יתאבל ונשׂיא ילבשׁ שׁממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשׂה אותם ובמשׁפטיהם אשׁפטם וידעו כי אני יהוה׃