HOT(i)
7 וכה אמר שׁמעי בקללו צא צא אישׁ הדמים ואישׁ הבליעל׃ 8 השׁיב עליך יהוה כל דמי בית שׁאול אשׁר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשׁלום בנך והנך ברעתך כי אישׁ דמים אתה׃ 9 ויאמר אבישׁי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשׁו׃ 10 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשׂיתה כן׃ 11 ויאמר דוד אל אבישׁי ואל כל עבדיו הנה בני אשׁר יצא ממעי מבקשׁ את נפשׁי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה׃ 12 אולי יראה יהוה בעוני והשׁיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה׃ 13 וילך דוד ואנשׁיו בדרך ושׁמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר׃